"תלבשי שמלה!" אני ממש זוכרת שאמרתי לאמא שלי כשהייתי קטנה. ממש אהבתי כשהיא הייתה לובשת שמלות.
לא הרבה מאירועי הילדות אני מצליחה לזכור, אבל את זה אני ממש זוכרת. לא יודעת להגיד בדיוק למה אז אמרתי לה את זה אבל יכול להיות שההבנה שלי מגיעה היום כשהבת שלי בת 4 ותקופת השמלות והשמלות המסתובבות בפרט מככבת כבר שנה לפחות.
"איזו יפה! איזו שמלה!" היא התגובה האוטומטית של הסביבה - גננות, משפחה וכל מי שהילדה פוגשת. הבנות הקטנטנות האלו לומדות מזה שיש משהו יותר מלהיב מרגש ומיוחד בשמלה מאשר בשאר הבגדים "הרגילים". שבזכות השמלה הן יפות יותר.
אז נכון שהבגדים מאד תורמים להרגשה שלנו וגם אני אוהבת יותר לקנות ולהסתובב עם שמלות. בעיניי בשמלה יש משהו מאד נעים, נוח ואוורירי. הסקוטים ממש צדקו כשסידרו לגברים שלהם חצאית. לדעתי הגברים בשאר העולם די מקנאים שהעניינים שלהם שם למטה לא יכולים להיות מאווררים ככה אלא נאלצים להכלא בבוקסר ומכנסיים כל היום.
תמונה: harriskilts.com
עד כאן באמת הכל טוב ויפה. רק משהו קטן שאני משתדלת לשים אליו והוא חשוב בעיניי - הרבה פעמים כשמיה לובשת שמלה היא אומרת: "אמא, נכון עכשיו אני יפה?
שזה הגיוני לחשוב ככה בעקבות כל התגובות שהשמלה מעניקה לה.
אני פה כדי להזכיר לה: "את תמיד יפה, לא משנה מה תלבשי".
תכתבו לי משהו