ME משתפת
התארחתי בפודקאסט וסיפרתי את הסיפור האישי שלי במעבר לקופנגן ועל החיים פה.!
זוגיות זו עבודה. ברילוקיישן לפעמים כפולה. איך מתמודדים ולאן יוצאים פה? לדייט :)
מה טוב בלגור על אי טרופי אולי יותר קל לדמיין, מה פחות טוב, יש וחשוב לדעת
ME מארחת
האם היה שווה לעזוב את המוכר והידוע לטובת הרפתקאת הרילוקיישן?
ME ממליצה
שאלת השאלות - מה כדאי לארוז ולהביא מישראל לתאילנד? גם לתקופה קצרה ובטח שלרילוקיישן
מידע שעוזר להתאקלמות ראשונית באי קופנגן
פרק שני בוידאוקסט ״חיות את החלום?״ בו נדבר על הסתגלות ילדים ברילוקיישן בכלל ובקופנגן בפרט.
אי טרופי, גשם הוא חלק מהעניין... איך נהנים פה גם בגשם?
יצאנו לטייל בבירת הצפון של תאילנד! צ'אנג מאי העיר השנייה בגודלה בתאילנד, מוקפת טבע, מלאת בתי קפה מעוצבים ואיפה מבלים בה עם ילדים?
גוגל עשה לי קולאז' של שתי תמונות שהמכנה המשותף שלהן הוא אני ותאילנד באחת אני היום גרה בקופנגן ובשנייה אני מלפני עשור. מה השתנה?
אחרי כמעט שנה של מסע, היא הגיעה - הפרידה הראשונה מחברים קרובים שחוזרים לישראל.
לפעמים דברים שאני עושה ביום אחד בקופנגן מרגישים שווי ערך לתהליכים של שנים. השתתפתי בסדנאות לכבוד יום הטיפול ההוליסטי הבינלאומי 2022. מה היה שם?
רק אתם עם עצמכם הולכים הלוך-חזור במשך ארבע שעות וארבעה ימים. הייתם "הולכים על זה"?
צבעונית, הומה, מוארת, קצבית וחדשנית ולמרות הדימיון לניו יורק יש בה את הסטייל האסייתי שלה. פוסט המלצות מרוכז וענק לבנגקוק עם ילדים (וגם דברים שכיף להורים)
בילוי זוגי מפנק בספא שווה במיוחד בקופנגן.
ממלון מושלם בקאו לאק, לג'ונגל הפראי של קאו סוק, לאגם עוצר הנשימה צ'אולן, לקראבי המדהימה ועוד טעימונת מפוקט. המדריך לטיול באחד האזורים היפים ביותר בתאילנד
אחד החששות הכי גדולים שלי היה לחלות בקורונה ועוד יותר לחלות בקורונה בתאילנד. בנובמבר זה קרה. איך זה מרגיש כשהפחד מתממש?
איך זה מרגיש להגשים חלום?" שאלה אותי חברה. אנסה קצת לתאר את השגרה שיצרתי בחודשיים שאני גרה בקופנגן כדי לשתף איך זה באמת "לחיות את החלום" - במציאות
עדכוני ויזות
אתם שוכבים על מזרונים במקום חשוך, מוזיקה עוצמתית ומשתנה מתנגנת, הגוף שוכב ללא יותר מידי תזוזה אבל הדימיון לוקח אתכם לכל מיני מקומות מפתיעים. כמה תשחררו שליטה? כמה תהיו בחוויה? innerdance - מה זה?
מאתגרים מנ-טלי-ם לתמונת הנצחון
אין לי מושג איך, אבל שבועיים בקופנגן עברו כמו שעתיים. ההתאקלמות לוקחת זמן, והכל שונה מהחופשה בפוקט. פה אנחנו בונים שגרת חיים בה הילדים הולכים למסגרות, יש עבודה והרבה ג'ונגל. אז איך עושים את זה?
חודש בפוקט? כן! היינו אמורים להיות שבועיים והתאהבנו אז נשארנו שבועיים נוספים. מה עשינו פה כל כך הרבה זמן?
האם הגשמת חלום אמורה להיות כל כך מאתגרת? איך מצליחים להבדיל בין שינויים קריטיים שבאמת מחייבים שינוי תוכניות, לבין זרימה עם הדברים ואמונה בדרך?
